שעון החיים הוא הקופסה ששומרת על אוצרות משפחתי. דרך חפצים ותמונות, אני יוצא למסע מרגע הגעתם של סבי וסבתי לארגנטינה ועד לשעה בה נולדתי, בדיוק בשלוש לפנות בוקר, על פי מחוגי השעון. אני משלים את יצירתי בסרט אינסופי שבו נשמעים קטעים ממכתב באיטלקית שהכין אבי ושיר בעברית ששרה אמי, הלקוח מספר שירים, מתנה מסבי ראובן, שהשתתף במלחמת ששת הימים. היצירה מזמינה להקשיב לקול מכונת התפירה של סבא רבא שלי נטליו, שתפר מדים, למנוע האונייה שהביאה את סבא רבא שלי חואן מאיטליה, להרגיש בריחות השדות עם שחר שבהם סבתי אורורה חלבה את פרותיה, בריח התרופות שהכינה סבתא רבתא שלי תרזה...
