ידע:
הרחבת הידע על מאכלים שונים תוך ראייתם כאמצעי לחקר וסיפור משפחתי - ארצות המוצא שלהם, מה הם מספרים על תהליכים חברתיים, גיאוגרפיים והיסטוריים.
מיומנויות:
חקר וחשיבה ביקורתית. יצירת חיבורים בין גורמים מעולמות תוכן שונים. היכרות עם דרכים שונות שאינן מילוליות למסירת וקבלת מידע סיפורי.
חיבור ורלוונטיות:
העמקת ההבנה ההיסטורית והחברתית של הסיפור המשפחתי של התלמידים. הכרה והבנת ההשפעות שיש למרכיבים שונים דוגמת היסטוריה, תרבות, מרחב גיאוגרפי וכו' על זהות הפרטית (גם כאשר אנחנו כלל לא מודעים למטענים הללו). העמקת ההיכרות והחיבור לקהילות שונות.
סרטון היכרות למחלקה הקולינרית של מוזיאון ANU. בסרטון ניתן לראות משפחות מבשלות יחד ומנכ"ל התכנית מציג את המחלקה והפרויקטים שלה.
מאז ומתמיד הווה האוכל אמצעי ליצירת חיבור החוצה דורות, תרבויות ומקומות, להעצמת תחושת השייכות והביתיות ולא פחות מכך, להעברת סיפורים. לצד זאת, יכולים האוכל והכנתו לבטא שינויים ותמורות- לסמן את העוגן, המסורת והשורשים אך גם להעניק לנו מרחב להתאמה לרוח התקופה, יצירתיות וחידוש. במפגש זה נבחן יחד את המקום הייחודי שיש לאוכל בסיפור המשפחתי שלנו, כמו גם במפגש בין כלל הסיפורים הכיתתיים. דרך המאכלים, הכנתם, הגשתם ואכילתם המשותפת, נראה מה ניתן ללמוד על השורשים המשפחתיים והקהילתיים שלנו וכיצד להעביר אותם הלאה לדורות הבאים.
פתיחה
נתחיל את השיעור בבירור: מי מבין הילדים לא נולד בארץ ? מי מבין הילדים ההורים שלהם לא נולדו בארץ ? מי מבין הילדים סבא או סבתא שלהם לא נולדו בארץ?
המשחק מראה שמדינת ישראל היא קיבוץ גלויות, מדינת הגירה, שאליה באו יהודים מכל העולם.
מה הביאו היהודים שהגיעו לכאן ממקומות שונים ?
היהודים הביאו מסורת. מנהגים. תרבות, שפות. מוסיקה ,לבוש וגם אוכל טעים..
היום נדבר על האוכל ונראה איך אפשר ללמוד על השורשים וההיסטוריה המשפחתית ממנו.
משחק התאמה בין מאכלי עדות וארצות מוצא
בכדי לצלול לנושא, נשחק משחק ניחושים בקבוצות. נחלק את הכיתה למספר קבוצות אשר תתחרינה זו בזו. בכל פעם נקרין בפני התלמידות/ים תמונה של מאכל מסוים המזוהה עם תפוצה מסוימת וניתן להן/ם 30 שניות לומר לאיזו תפוצה המאכל שייך. במידה ואף קבוצה לא מגלה, ניתן בנק של אפשרויות לנחש מתוכה. הקבוצה שניחשה כמה שיותר ניחושים נכונים היא המנצחת.
במידה ואין אמצעים להקרנה, אפשרות נוספת היא לקיים חידון בין הקבוצות עם השאלות הבאות:
ניקח את החמין כדוגמא ונשאל ממה הוא מורכב? מה יש בתוכו? (אפשר ממש למפות על הלוח) איך הוא משתנה מעדה לעדה? (גריסים במקום שעועית וחומוס במקרום מקרוני במקום אורז). למה הוא הומצא? (פתרון לאיסור בישול בשבת והפקת כמה ארוחות מאותו תבשיל- את הביצים אוכלים לארוחת בוקר ואת הבשר והתוספות בארוחת הצהריים). איך קוראים לו בכל מקום? (סחינה במרוקו, טבית בעיראק, צ'ונט או צ'ולנט במזרח אירופה, אושיסבו בבוכרה ועוד שלל וריאציות של עדות רבות ולא נשכח גם אופציות צמחוניות וטבעוניות). מה פירוש השם חמין? חמים- חם ברבים.
השינויים מעדה לעדה או קבוצה לקבוצה במאכל כמו החמין מספרים לנו סיפור על מקומו של האוכל בתוך תרבות אך לא פחות מכך, על מה הסיפור של התרבות שיכול להתגלות דרך האוכל.
האוכל עצמו: מהם חומרי הגלם המקובלים, אקלים המקום, מצב סוציו אקונומי, טעמים מקובלים, למה התרבות רוצה להדמות.
חלוקת התפקידים: מי אחראי על ההכנה? מי עוזר? מי לומד? מי נמצא לגמרי מחוץ למטבח?
הקשר לתרבויות אחרות: מה קורה לאוכל במקרה של קיבוץ גלויות (כמו בסיפור)? ניתן לציין כי העיבוד תמיד יהיה שונה מהמקור בגלל מה שקורה לתרבות כשהיא נפגשת עם תרבויות אחרות- מי מאתנו שאוהב סושי למשל ורגיל לסושי שמוגש במסעדות בישראל, יהיה מאוד מופתע אם יטעם סושי ביפן. אפשר לציין גם את המק-קבב והמק-שווארמה שפותחו במקדונלדס. מקדונלדס היא חברה בין לאומית עם מנות שחוזרות על עצמן בכל העולם, אבל גם בה חל שינוי כדי להתאים לטעם הישראלי.
אוכל כמספר סיפור
בואו נחשוב על שולחן יום שישי אצלכם בבית, אילו מאכלים אתם רואים ? האם יש מאכלים מיוחדים המאפיינים את העדה שלכם (או מגוון העדות של המשפחה)? מי אחראי על הכנת האוכל (האם גם הילדים לוקחים חלק בהכנה)? באילו אירועים אתם אוכלים כמשפחה? האם יש אירועים מיוחדים הזכורים לכם במיוחד וקשורים באוכל?
האם יש הבדל בין הבית שלכם לבית של סבא וסבתא כשמדובר באוכל? מה הם אוכלים שאולי שונה מכם? מי מכין את האוכל אצלכם?
כדאי להמשיג בפני התלמידים שהשיח הזה מאפשר לשמוע על מגוון מאכלי העדות שהם מכירים אך לא פחות מכך, נוכל ללמוד על תהליכים חברתיים שאנחנו חלק מהם (לדוגמא, השוויון בין המינים ההולך וגדל, הדגש על תזונה בריאה, צמחונית וטבעונית וכו') ועל כך שאין מודל משפחתי אחד, גם כשמדובר באוכל. ישנן משפחות שמקפידות לאכול יחד כל יום, ישנן כאלה המתכנסות לאכול יחד באירועים מיוחדים, ישנן כאלה המקפידות על אוכל ביתי ומשמרות מסורות העוברות מדור לדור, יש כאלו שאוהבות בעיקר לאכול בחוץ וכדומה. כך או כך, עבור משפחות רבות האוכל הוא אמצעי המשמש בכדי לספר סיפור על המשפחה. משום שהאוכל אינו רק מתייחס לאופן בו אנחנו מזינים את עצמנו בכדי שלא נהיה רעבים, הוא מלמד אותנו על המנהגים המשפחתיים, על המסורות מן הגענו ואיך אנחנו מתייחסים אליהן (מה אנחנו בוחרים לאמץ ולהעביר הלאה לדור הבא ועל מה אנחנו בוחרים לותר וליצור משהו חדש משלנו), על הערכים של המשפחה שלנו- האם אנחנו מכניסי אורחים למשל? כל אלה יכולים לאפשר לנו לגלות כמה דברים על עצמנו ועל חברינו לכיתה.
תכנון משימת ראיון
נציג לתלמידות/ים דוגמא לפרויקט "מטבח משפחתי" של מיזם FOODISH, המבקר אצל משפחות יהודיות מסביב לעולם ומגלה סיפורים, טעמים ומתכונים שמהם עשוי הבית:
https://www.foodish.org/balahat-egyptian-meatballs/
ננחה את התלמידות/ים בפרויקט של חקר קולינרי-משפחתי. ברוח הדוגמא שראינו, עליהם ליצור ערך בבלוג של סיפור מצולם על המשפחה שלכם, המתמקד במאכל אחר שמבחינת התלמידים מהווה את המאכל המשפחתי שלהם (כזה שעולה בראשם כאשר עוצמים את העיניים ומדמיינים את הבית). ניתן כמובן להתייעץ עם בנות ובני המשפחה.
על הערך לכלול את הדברים הבאים:
מיהם בנות/י המשפחה המופיעות/ים בערך ומצולמות/ים-כמה מילים על כל אחת/ד?
היכן הצטלמתן/ם- כמה מילים על הבית?
מה מאפיין את המטבח המשפחתי שלכן/ם- מי מבשל, מה אוהבים לאכול, מתי אוכלים יחד וכו'?
כמה מילים על "מאכל הבית" שאותו בחרתן/ם- מאיפה הוא הגיע, איך נכנס למשפחה ומי מכינ/ה אותו אצלכן/ם? יש לצרף את המתכון עצמו.
*את הסיפור יש ללוות בצילומים של בנות/י המשפחה, של הבית, המטבח והמאכל.
בגלריה מימין תוכלו למצוא תמונות של מאכלים מסורתיים מכל העולם: