ידע:
העמקת הידע של הסיפור המשפחתי שלי ושל חבריי לקבוצה.
מיומנויות:
רכישת כלים ומיומנויות לחקר עצמאי. היכרות עם טכניקת "סטוריטלינג" סביב חפץ.
חיבור ורלוונטיות:
יצירת היקשים בין שימושי החפץ בעבר לאילו של ימינו.
הסדנה עוסקת בהצגת הסיפור המשפחתי דרך חפץ העובר במשפחה, גם כאשר החפץ כבר אינו קיים פיזית אך סיפורו עדיין קיים במשפחה ועובר מדור לדור. במהלך הסדנה נבקש לברר כיצד ניתן "לצאת" מתוך חפץ בכדי לספר סיפור, מה החפץ מספר עלי ועל משפחתי, וכיצד מתחבר הסיפור שלי לסיפורים האחרים של חבריי לכיתה ליצירת סיפור אחד גדול.
מהלך:
ניתן לבחור באחת מהאפשרויות הבאות:
עד עכשיו ראינו כיצד באמצעות חפץ שרירותי ניתן לספר על עצמנו. כעת נעבור לחפצים בהקשר של מוזיאון.
נציג בפני התלמידים מצגת של חפצים הנמצאים כולם במוזיאון 'אנו' ונשאל אותם למה לדעתם שימש החפץ? מאיפה החפץ הגיע? אילו דברים החפץ מעלה בראשם?
*המורה תבחר חפץ אחד עליו תעמיק בהקשר המוזיאלי, אך גם בהקשר האישי- איזה חפץ מעלה לה זיכרון מבית משפחתה.
שאלות לדיון:
מבין החפצים שראינו, האם היה חפץ שהעלה זיכרון זיכרון מביתי או בית סבא- סבתא על חפץ דומה /כזה?
אם הייתי מתבקשת לבחור חפץ הנמצא בביתי או בבית קרובי משפחתי שמספר משהו משמעותי על המשפחה שלי, במה הייתי בוחר/ת? מדוע דווקא בו?
כל אחד מהחלקים
*מומלץ לכתוב את רעיונות החפצים שעולים על הלוח ולאחר מכן להזמין את התלמידים לחשוב אם יש קווי דמיון בין החפצים השונים- לדוגמא: החלו כמשהו אישי כגון מכתב או תכשיט, נמסרו מדור לדור, שימשו את המשפחה בטקס או מנהג כלשהו ועוד.
נספר כי שאיפתו של 'אנו-מוזיאון העם היהודי' הינה לספר את סיפורו של העם היהודי וכי חלק בלתי נפרד מאמצעי הסיפור הוא דרך הצגת חפצים אשר לא פעם משותפים במהותם להרבה מאוד קהילות ברחבי העולם.
ואף על פי כן, אצל כל משפחה, החפץ מספר סיפור ייחודי משלו שאותו נזמין את התלמידות/ים לספר אך לא נספר על סיפור החפץ, אלא את סיפור החפץ.
היות שבסיפור עסקינן, נזכיר את המבנה הספרותי של סיפור )המאפיין גם סרטי Pixar), הנשען על הנקודות הבאות:
מומלץ להזמין את התלמידות/ים להעלות סיפורים מוכרים ולבחון כיצד הם נשענים על התבנית הזו (כמובן שזוהי התבנית הבסיסית וככל שסיפור מורכב יותר, נראה לא מעט חלקים מתרחשים בין לבין, אולם הבסיס תמיד נשמר).
בהנחה והתלמידות/ים ביצעו חלק על אודות "גלגולו של חפץ" במסגרת שנת המצווה או שנת השורשים, ננחה אותם להפוך את ממצאי החקר שביצעו לסיפור על פי המבנה לעיל. הדגש המרכזי הוא לספר את סיפורו של החפץ ולא להסביר עליו אך כן צריך שהקוראים/המאזינים לסיפור יוכלו ללמוד מתוכו על החפץ עצמו. *במידה ואין בידי התלמיד/ה די נתונים על החפץ, ניתן כמובן לשבץ בסיפור את מה שכן ידוע ולתת דרור לדמיון בשאר, העיקר שיהיה בידינו סיפור של חפץ המספר דרכו דבר מה מתוך הסיפור המשפחתי.
את התוצרים הסופיים ניתן לאגד לקובץ סיפורים כיתתי.
סיפור משפחתי
ע״ש מנואל הירש גרוסקופף