גילוי הסיפור המסתתר מאחורי הצילום.
הבנה של האופן שבו הצילום שלי פוגש את הסיפורים של משפחות חברי הקבוצה (נקודות השקה).
ידע
העמקת הידע של הסיפור המשפחתי שלי.
מיומנויות
רכישת כלים של "מספר סיפורים" באמצעות הצילום המשפחתי. רכישת כלים לחקר עצמאי סביב צילום.
חיבור ורלוונטיות
העמקת ההיכרות האישית בין התלמיד לבני משפחתו וזיהוי הקשרים הרלוונטים.
במפגש זה נרכוש את מיומנות סיפור הסיפורים (סטוריטלינג), באמצעות חקר של תמונה משפחתית. נבחן ביחד את המופיע בתמונה, ואת הזמן וההקשר שבו היא צולמה ונלמד לספר את סיפורנו המשפחתיים באמצעות התמונה.
פתיחה משחקית עם תמונות ילדות
כדי לצלול לנושא התמונות כמספרות סיפורים, נפתח במשחק בקבוצות קטנות. כל קבוצה תקבל מספר שווה של תמונות של תלמידות/י הכיתה (שאינם הם). עליהם להתבונן בתמונות ולנסות לפענח יחד את הדברים הבאים ולכתוב אותם על גבי דף העבודה (מופיע כנספח): מיהם הילד/ה המצולמים? באיזה גיל צולמה התמונה? מהו האירוע בו צולמה התמונה? על הקבוצה לענות נכונה על מי התלמיד המצולם בכמה שיותר תמונות, כמה שיותר מהר. קבוצה המצליחה לעשות זאת ראשונה היא המנצחת.
מדרש תמונה מוזיאלית
הצגת צילומי המשפחות מהמוזיאון.
רקע למורה: המוקד הפותח את הקומה בשלישית במוזיאון 'אנו', המציגה את התרבות והזהות היהודית של ימינו, הוא מוקד האינדבידואלים והמשפחות. במוקד מופיעות שש תמונות של משפחות המזדהות כיהודיות מן הארץ והעולם, משלל ארצות מוצא, מגזרים, הרכבים משפחתיים, עיסוק מקצועי ועוד. כל משפחה הוזמנה להחליט היכן להצטלם סביב ביתה ועם אילו חפצים, כך שתרגיש שסיפורה בא לידי ביטוי באופן המירבי והמיטבי.
נתבונן יחד בצילומים ונבצע תרגיל של מדרש תמונה:
נסכם כי תמונה היא הקפאה של רגע בזמן שבמקרה זה אמור היה לשקף ולייצג את היום-יום של כל אחת מהמשפחות. כל אחת מהן בעלת סיפור עשיר ומורכב משלה אך היא ניסתה לבטא בצילום אחד את הסיפור שלה. ראינו כמה השפעה יכולה להיות לצילום, הוא יכול לעורר הזדהות או תחושת דחייה, לקרב אלינו אנשים שכלל לא פגשנו וגם למנוע מפגש שכזה. הכל מתוך תמונה אחת.
תכנון יצירה אישית
מכאן נצא לתכנון יצירה מצולמת אישית- היה והמשפחה של כל אחת ואחד מהתלמידות/ים הייתה מקבלת הזמנה להשתתף במוקד במוזיאון ולהציג תמונה משפחתית המספרת את סיפור המשפחה, איך הייתה התמונה המשפחתית שלהם נראית? על התלמידות/ים לתכנן תמונה שיהיה עליהם לצלם לטובת תערוכה משותפת שיכולה להיות מוצגת לצד עבודת השורשים או במסגרתה. יש להיעזר במתווה הבא:
בחירת המשתתפים בצילום (כלומר מי אנחנו רואים כחלק מהמשפחה שלנו?)- האם המשפחה הגרעינית, המורחבת, חברים של המשפחה שהם כמו משפחה, חיות מחמד וכו'
בחירת לוקיישן- מה המקום שהכי מייצג את המשפחה שלנו?
היכן אני משתלב/ת-מה המיקום שלי בצילום?
אילו חפצים ארצה להציג בצילום המאפיינים את המשפחה שלי?
בחירת קונספט לצילום- מה רוצים להציג ואיך להציג זאת? האם כולנו במיטב בגדינו? האם אנחנו הכי טבעיים שיש? האם נרצה שהצילום יהיה בהשראת ספר, סרט או יצירת אומנות שאהובה עלינו למשל?
סיכום
כפי שבמוזיאון נועד מוקד צילומי המשפחה לבטא את העושר והרב-גוניות הקיים בעם היהודי של ימינו, כך גם צילומי הילדות וצילומי המשפחות שייצרו התלמידות/ים מבטאים את העושר והריבוי הקיים בכיתה, שכן כל משפחה הינה בעלת אופי, מאפיינים וסיפור ייחודי משלה. לא תמיד אנחנו עוצרים לחשוב על ההיבטים הללו בהקשר של המשפחה שלנו, שלא פעם נראית מובנת מאליה. אולם בעצם "הקפאת" הסיפור ברגע ויזואלי אחד, אנחנו יכולים ללמוד עליה ועלינו לא מעט. כאשר התמונות תהיינה מוכנות ותצורפנה לכדי גלריה כיתתית, נוכל לגלול גם על חברינו לכיתה דברים שבמרוץ היום-יומי יכולים להישאר סמויים מן העין.
בגלריה מימין תוכלו למצוא צילומים של משפחות מגוונות המוצגות במוזיאון אנו:
סיפור משפחתי
ע״ש מנואל הירש גרוסקופף