האקסודו לחיים

אני ברונו גבריאל אלימלך מנדלטראוב, תלמיד בן 14 מבית הספר רנסנסה. היום אשתף בסיפור של "היציאה לחיים", פרויקט שאיחד את המשפחה שלי. המשפחה של סבי מצד אמו, משפחת אלימלך מקהיר בירת מצרים, היו יצרני נעליים. היו להם חיים נוחים, אך כאשר נאצר עלה לשלטון, היהודים הוכרחו לעזוב עם 20 דולר בלבד. בתושיה יצירתית, סבא-רבא שלי, נסים, ואבא שלו, סימון, החביאו דולרים נוספים בתוך כפות הנעליים כדי שיהיה להם יותר כסף למסע שלהם. בהשראה מסיפור משפחתי זה, יצרתי פסל יחד עם סבתא שלי. הבובה מייצגת את יהודי הדממה של אותה עת, עם עין מודגשת אך ללא פה, מה שמסמל את קולותיהם שנדמו. הבובה מחזיקה נעל ומקדחה, וחובשת כובע ברט, כקריצה לסגנון הייחודי של סבא נסים. הבובה יושבת על נעל בגודל מלא, מלאה בדולרים. הנעל מונחת מעל שני תיקים בלויים. נעליים מיניאטוריות ושטרות דולר מקופלים על התיקים מדגישים את המאמץ המשותף ואת היצירתיות של משפחתנו בעת הקשה הזו. עץ החיים על ידיות המזוודה מייצג את הקשר הנמשך שלנו עם היהדות. "היציאה לחיים" מדגישה לא רק את הקשיים בהם נתקלו משפחות יהודיות במהלך הגירות כפויות, אלא גם חוגגת את חוסנה ואת רוחה החדשנית של משפחת אלימלך.