סבתי מצד אמי, רחל, איבדה את אביה כשהייתה רק בת שמונה. זו הייתה תקופה קשה עבור סבתא רבא שלי ריימונד, שכן היא נאלצה לפרנס את ילדיה הקטנים בכוחות עצמה. לפיכך, היא נאלצה למכור חפצי ערך שברשותה, כדי להסתדר. בין החפצים הללו היא מכרה את מגילה של בעלה שנפטר, סבא רבא שלי סעדיה, נצר לשושלת הדיינים אבן דנן. את המגילה היקרה הזו, שאהב במיוחד, העביר לו סבו שכתב אותה בקפידה בידו. כעבור כמה שנים נישאה סבתי לסבי חיים-דוד. אחיו של סבי, רפאל, היה הבעלים השני של המגילה, אבל איש לא ידע. מסיבת החינה של בנם הבכור (דודי סעדיה) נערכה במוצאי פורים. כאשר החתן והכלה התיישבו לקבל את מתנותיהם, אחיו של סבי, רפאל, הוציא את המגילה המפורסמת מתיק ומסר אותה לחתן באומרו: "אני מחזיר לך את המגילה היקרה של סבא שלך. זה שלך בזכות כי אתה נושא את שמו סעדיה". מגילה זו מביאה שמחה נוספת בכל פורים.