בעבודתו "המעיל" מספר נדב את סיפורה של בת הדודה של סבתא רבתא שלו, אולגה. אולגה חייתה בפולין בעיר לבוב. כשהגרמנים עמדו לפלוש לעיר במלחמת העולם השנייה. היא הציעה למשפחתה לברוח. הם סרבו ואולגה ברחה לוורשה. שם היא נכשלה במציאת עבודה כי לא היו לה תעודות מתאימות. אולגה הלכה לגסטפו וביקשה תעודה. כשהגרמני סירב להנפיק לה את התעודה היא הציעה לעבור בדיקה ש"תוכיח" את מוצאה הארי. אולגה גילתה נחישות מול הגרמני הספקן וקיבלה את התעודה. בתום המלחמה תגובות אנטישמיות גרמו לה להבין שצריך לעזוב את פולין. היא יצרה קשר עם אנשי עליה ב' ואף סייעה להם בפעילותם. פעילותה התגלתה והיא מיהרה לעלות לישראל לקיבוץ מצובה. נדב בחר להציג את הסיפור על גבי מעיל, המסמל את המסע הארוך של אולגה בשנות מלחמת העולם השנייה. על המעיל כתב נדב את הסיפור של אולגה הדביק את התמונה של אולגה וביתה, ואת התעודות מצילות החיים.