המודל שלי הוא על סבא וסבתא רבא שלי שגורשו לברגן בלזן וביצירה הזו רואים איך הם הגיעו לשם. ברקע אפשר לראות את השמיים ונוף, שמכוסה בחצץ. זה אמור להבהיר את הסביבה העצובה. מצד ימין יש שתיים מהתמונות של סבא וסבתא רבא שלי, שאני הכי אוהבת ואת השמות שלהם מתחת. במרכז נמצאת הרכבת שבה הם נלקחו לברגן בלזן, שבנויה ממקלות עץ שמייצגים את פסי המתכת במקור. בפינה השמאלית, יש קטע קטן מהרשימה של האנשים שניצלו על ידי קסטנר, שמותיהם מסומנים בכחול וגם תעודת הנישואין. הם התחתנו לילה אחד לפני הגירוש כי נאמר להם שלא יפרידו בינהם ככה. סבא רבא שלי המשיך בקריירת המשחק שלו אחרי האירוע הנורא הזה, בעוד שסבתא רבתא שלי סבלה מאוד מדיכאון. היא סירבה לצאת מהבית, ישבה בחדר חשוך כל היום והייתה מאוד חרדתית. למרות זאת סבא שלי תיאר אותה כמאוד חכמה, נחמדה וידידותית והייתי שמחה להכיר אותה!
