מה שאני הכי אוהב בללכת לסבא וסבתא שלי בשבת זה לחלוק את הרגע עם כל המשפחה שלי, שבו כולנו ליד השולחן, להגיב כמה האוכל טעים, או סתם לדבר על דברים שקרו לנו במהלך השבוע, אלה הרגעים שבסופו של דבר אתה מוקיר עד סוף חייך. סבתא שלי מתחילה לבשל ביום חמישי כדי להכין לנו אוכל ביום שישי, והיא מכינה את אותם המתכונים שאמה הכינה, ובתה תלך בעקבותיה. בסופו של תהליך זה, אני יכול לומר שהדבר הכי חשוב ברגע זה, זה להיות ביחד. שהמסורות חשובות מאוד ושאי אפשר לאבד אותן. הם מה שגורם לנו להמשיך את הדת והקהילה.
